החלטה בתיק פש"ר 216-07

הנאמן הגיש בקשה [מס' 34] לביטול העיקולים הרשומים על דירת החייב, וזאת לצורך השלמת העסקה של העברת הזכויות בדירת החייב לגב' סיהאם חנפו [להלן, גם " הרוכשת"], לאחר שבית המשפט אישר את העסקה בהחלטה מיום 19/9/10, לבקשת הצדדים, במסגרת בקשה לבטול הענקה שהגיש הנאמן נגד המשיבה/הרוכשת בתיק 2443/08 [שרכשה את הדירה בעסקה קודמת, לגביה הוגשה בקשה לביטול הענקה], ולאחר שהרוכשת הפקידה בידי הנאמן את הכספים עבור הרכישה.

הגב' זויה מרג'יה, אשת החייב, שאיננה צד ישיר בהליכי הפש"ר וגם לא צד ישיר בהסכם הפשרה שנערך בין החייב -  פושט הרגל, לבין הרוכשת ושקיבל את אישור בית המשפט הגישה הודעה בה היא טוענת כי בהסכם הרכישה המקורי קיימת לה זכות ביטול בתנאים שפורטו בהסכם. לטענתה, לאור התנהלות הגב' חנפי והתפתחויות שהיו מאז ההסכם, קיימת לה זכות ביטול.

בתגובה הודיע הנאמן כי אין בטענות הגב' זויה כלפי הרוכשת כדי לעכב את השלמת הליך המכירה שאושר. ככל שיש לגב' זויה  טענות כלפי הרוכשת עליה להפנותן ישירות לרוכשת שלא במסגרת תיק הפש"ר. הבקשות נקבעו לדיון.

יום אחד לפני הדיון הגישה הגב' זויה הודעה, לפיה בינתיים, ניתן פס"ד בבית המשפט המחוזי בחיפה, ביום 27/7/11 בתיק ה"פ 59409/03/11 על ידי השופט ברלינר לפיו הסכם המכר שנחתם בין החייב ואשתו/הגב' זויה לבין הרוכשת בטל ומבוטל.

הגב' זויה טענה כי שלחה עותק מפסה"ד בסמוך לאחר קבלתו גם לרוכשת וגם לבא כוחה - עו"ד אבו חאטום. עוד טוענת הגב' זויה שהובטח לה כי עו"ד אבו חאטום ידווח לבית המשפט ולנאמן על פסה"ד, אך מבדיקה שערכה התברר לה כי עוה"ד טרם דיווח לבית המשפט. קיומו של פסה"ד מייתר את הדיון בכל הקשור להסכם בין הגב' זויה לרוכשת ולנאמן.

הנאמן הגיב עוד באותו יום להודעת הגב' זויה, ביקש להשאיר את מועד הדיון על כנו. בתגובתו ציין הנאמן כי פסה"ד הנטען הותלה בעקבות בקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, וזאת עד למתן החלטה אחרת. עוד טוען הנאמן כי להליך בבית המשפט המחוזי בחיפה אין כל קשר ואין לו תוקף לגבי הליך הפש"ר, שכן הנאמן לא צד להליך בחיפה וזאת למרות שמדובר בהליך העוסק בנכס של החייב, נכס שאין לגבי זויה כל בעלות בו. לתגובה צורפה החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 5/2/12.

בדיון שנערך ביום 6/2/12 טען הנאמן כי הרוכשת הפקידה את הסכום שהתחייבה בהסכם שאושר על ידי כב' השופט צרפתי, אם כי באיחור קל ובתוספת ריבית. תמורת ההפקדה התחייב הנאמן לבטל את הבקשה לביטול הענקה וכן לבטל עיקולים שונים בקשר לנכס האמור. הקרקע עליה בנוי הבית שייכת לחייב. לפני הליכי הפש"ר הגישה הגב' זויה תביעה הצהרתית לבית המשפט למשפחה שיצהיר שהיא בעלים של מחצית הזכויות בנכס מכח היותה בת זוגו של החייב. בית המשפט למשפחה העביר את הדיון בתביעה לבית המשפט המחוזי שדחה את תביעתה. במסגרת ההליכים בבית המשפט המחוזי בפני כב' השופט צרפתי הודיעה הגב' זויה שאין לה זכויות בנכס, הסכם הפשרה בין הגב' זויה לחייב לבין הרוכשת נחתם לאחר שהחייב היה בהליכי פש"ר. ההסכם אושר בבית המשפט המחוזי ביום 9/7/07 והוסכם שכל הערות האזהרה ימחקו. בהסכם זה הוזכרה הגב' זויה רק בגלל התביעה שהגישה לבית המשפט לענייני משפחה ושנדתחה, ועל כן, היא חתמה על ההסכם בספטמבר 2010, במסגרת תיק הפש"ר נגד החייב אישר בית המשפט את ההסדר בינו לבין הרוכשת.

ב"כ הרוכשת הצטרף לעמדת הנאמן וטען כי מרשתו שילמה למעשה פעמיים עבור הנכס: פעם אחת, במסגרת הרכישה המקורית ופעם שנייה במסגרת ההסדר עם הנאמן שקיבל תוקף ע"י בית המשפט.

לגב' זויה אין כל מעמד משפטי, היא לא חייבת בתיק ולא צד בתיק. מעולם לא היתה לה זכות בנכס. במעמד אישור ההסכם ב- 19/9/10 הצהירה הגב' זויה כי אין לה כל זכויות בנכס, כך הצהירה גם ביום 22/2/07 במסגרת תיק תמ"ש 572/08/05, שם ביקשה לאשר את ההסכם שבין בעלה החייב לבין הרוכשת. גם בחקירתה אצל הנאמן במסגרת הבקשה לביטול הענקה ציינה שאין לה כל זכויות בנכס. רק לאחר מכן נמכר הנכס במסגרת הסכם עם הנאמן, נתקבלה התמורה. לאחר החלטת השופט צרפתי פנתה הגב' זויה בבקשה לבטל את ההחלטה ולעכב את ביצועה. השופט צרפתי נתן שתי החלטות : האחת, ביום 16/11/10 בה קבע כי משניתן פס"ד במעמד הצדדים, לכאורה, אין עוד סמכות לבית משפט זה לדון בבקשה. למרות זאת, בית המשפט אפשר לגב' זויה לטעון את טענותיה, ובסופו של דבר ניתנה החלטה ביום 19/1/11 בה הורה על דחיית בקשתה. פסה"ד וההחלטות הינם חלוטים. פנייתה של הגב' זויה לבית המשפט בחיפה, עליה נודע לו רק ביום 2/2/12, בפקס שהתקבל במשרדו, נעשתה תוך העלמת עובדות מבית המשפט המחוזי בחיפה, זיוף עובדות, זיוף אישורי מסירה, זיופים אלה היוו בסיס לקבלת פסה"ד שניתן בהעדר. הגב' זויה לא הביאה לידיעת בית המשפט בחיפה את דבר ההליכים המתנהלים בבית משפט כאן מזה 5-6 שנים.

עם היוודע דבר ההליך ופסה"ד במחוזי חיפה, הוגשה בקשה לביטולו וניתנה החלטת ביניים להתלייתו.

הנאמן הוסיף וציין כי לבית משפט מחוזי בחיפה, גם אין סמכות מקומית לדון בתביעה הואיל ומדובר בנכס המצוי בנצרת.

ב"כ הגב' זויה ציין כי קיבל על עצמו את הייצוג יום אחד לפני הדיון ולפיכך הוא איננו בקיא בפרטים ואין בידיו את מלוא המסמכים. הוא ביקש שבית המשפט ימתין עם מתן ההחלטה עד שיסתיים הדיון בבית המשפט בחיפה.

לבקשתה, ניתנה לגב' זויה, על אף היותה מיוצגת, הרשות לטעון את טענותיה. לדבריה, מיופה הכח של הרוכשת  יחד עם בא כוחה - עו"ד אבו חאטום, עשו יד אחת כדי לנשל אותה ואת ילדיה מביתם. עוד טענה כי אויימה קשות. עוד טענה כי שילמה כספים לרוכשת, היא חתמה על החוזה עם הרוכשת אך יש לה סעיף ביטול. אחרי שהיא ויתרה לבעלה - החייב, והסכימה שאם לא ישולמו לרוכשת כספים שהחייב חייב לה היא תיקח את כל הבית. מאז היא וילדיה שילמו 900,000 ש"ח מהלוואות שלקחה ומכספים שנתן לה בנה וקרובי משפחה וגם מכספי ירושה שקיבלה מאביה. לדבריה, היא מבקשת שבית המשפט יזמן את הרוכשת ואם הרוכשת תכחיש את טענותיה היא מוכנה לתת לה את הבית. לטענתה, היא שילמה לרוכשת סך של 900,000 ש"ח, בהסכמתה, וזאת לאחר שהרוכשת רכשה את הנכס ולאחר ששילמה את התמורה עבורו.

בהתייחס לדבריה ציין הנאמן - עו"ד בן ארצי, כי לפני הסכם הרכישה המקורי בין הרוכשת לחייב, משנת 2006, שולמו סך של 290,000 דולר במזומן עוד בטרם חתימת ההסכם. צוין שם בהסכם שהחזקה בבית תועבר עד ליום 31/12/11, כאשר למוכרים יש זכות ביטול בכל רגע, בכפוף להחזר מלוא התמורה + הוצאות. הגב' זויה טוענת שהפעילה את זכות הביטול, אלא שהחייב הנאמן ותיק הפש"ר כלל אינם צדדים בתיק. לחייב אין זכות ביטול שהרי הוא בפשיטת רגל. פסה"ד חלוט. בקשות שהוגשו לאחריו נדחו. הנכס רשום על שם החייב ותביעת הגב' זויה בבית המשפט למשפחה נדחתה.

לבקשת ב"כ הגב' זויה ניתנה לו שהות כדי להודיע עמדתו לגבי המשך ההליכים בתיק.

בהודעה שהגיש ציין כי מרשתו שוקדת על הכנת הליך תביעה מתאים, לאור הערות בית המשפט בדיון. כן ציין כי בידו תמליל שיש בו כדי להשליך על הטענות שנטענו בפני בית המשפט. ב"כהמבקשת מבקש שבית המשפט ישהה החלטתו עד למתן החלטה בבית המשפט המחוזי בחיפה.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, נראה לי כי ההליך אותו נקטה המבקשת בבית המשפט המחוזי אין בו כדי לחייב את הכנ"ר ואת החייב ולו מהנימוק שהם אינם צד לו. ההסכם שנערך בין החייב לבין הרוכשת במסגרת הדיון שהתנהל בבקשה לביטול הענקה בהליך בתיק הפש"ר עומד בפני עצמו, וזכויותיה של הרוכשת הן בהתאם להסכם זה, ללא קשר לזכויות הנובעות מההסכם המקורי.

טענותיה של הגב' זויה נראות לי, לכאורה, כדחוקות ביותר, אם לא מעבר לכך.

נכון גם כי פורמאלית הגב' זויה איננה צד להליכי הפש"ר. גם יתר נימוקי הנאמן, לכאורה, מקובלים וראויים.